מהפכת ה-AI משנה את פני תעשיית ההייטק ההודית – ומציפה שאלות קשות על עתיד העבודה
בבנגלור, בירת ההייטק של הודו, מפתחים צעירים בחברת הסטארט־אפ LimeChat עובדים במרץ על פיתוח דור חדש של צ’אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית – כאלה שמסוגלים לדבר ולהתכתב ממש כמו בני אדם.
המטרה השאפתנית של החברה: להפוך את עבודות השירות ללקוחות למיותרות כמעט לחלוטין.
לדברי ניקיל גופטה, מייסד החברה בן ה־28, הטכנולוגיה שפיתחה LimeChat מאפשרת ללקוחותיה לצמצם ב־80% את מספר העובדים הנדרשים לטיפול בכ־10,000 פניות בחודש.
“ברגע שאתה ‘מגייס’ את הסוכן של LimeChat – אתה כבר לא צריך לגייס שוב”, אומר גופטה.
הודו – ממוקדי שירות למעצמת בינה מלאכותית
שנים ארוכות הסתמכה הודו על כוח עבודה זול ודובר אנגלית כדי להפוך ל"משרד האחורי של העולם". אך כיום, מערכות בינה מלאכותית מחליפות בהדרגה את אותם עובדים שענו בעבר לטלפונים במוקדי תמיכה, שירות לקוחות או ניהול נתונים.
בעוד מדינות אחרות מנסות לבלום את קצב האוטומציה, הודו מאיצה קדימה – בתקווה שהטכנולוגיה תיצור מספיק הזדמנויות חדשות שיפצו על אובדן המשרות הקיימות.
החלטה זו הופכת את הודו למעבדה עולמית לבדיקת השאלה הגדולה: האם אימוץ אגרסיבי של AI יכול להצעיד כלכלה מתפתחת קדימה – או להפוך אותה לאזהרה לעולם כולו.
שוק של 41 מיליארד דולר עד 2030
שוק ה-AI השיחתי (Conversational AI) צומח בקצב שנתי של 24% וצפוי להגיע ל־41 מיליארד דולר עד שנת 2030.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הצהיר בפברואר האחרון כי "העבודה לא נעלמת בגלל טכנולוגיה – היא רק משנה את פניה ונוצרות משרות חדשות".
אך לא כולם שותפים לאופטימיות הזו. מומחים מזהירים כי המדינה אינה ערוכה דיה לשינויים הצפויים, וכי חסרה תוכנית סדורה להגנה על כוח העבודה הצעיר.
הצמיחה של LimeChat וחברות מתחרות
LimeChat, לדוגמה, מדווחת כי צ’אטבוטים שלה כבר החליפו כ־5,000 משרות ברחבי הודו, ומטפלים בכ־70% מהפניות ללקוחות – יעד שצפוי לעלות ל־95% בשנה הקרובה.
הכנסות החברה זינקו מ־79 אלף דולר ב־2022 ל־1.5 מיליון דולר ב־2024, והיא אף משתפת פעולה עם מיקרוסופט בפיתוח בוטים חכמים למסחר אלקטרוני.
בין לקוחותיה – מותגי בריאות וטיפוח כמו Kapiva ו־Mamaearth, המשתמשים בבוטים שמנהלים שיחות טבעיות עם לקוחות דרך WhatsApp, עוזרים לבחור מוצרים ואף מגיבים בשפה אנושית עם אימוג'ים.
המתחרה הגדולה Haptik, שנרכשה ב־2019 על ידי קבוצת Reliance של המיליארדר מוקש אמבאני, מציעה "סוכני AI שמעניקים חוויית שירות אנושית" בעלות של כ־120 דולר בלבד – ומצהירה כי לקוחותיה מצליחים לחסוך עד 30% מהוצאות השירות.
האנשים שמאבדים את מקומם
בצד השני של המשוואה – אלפי עובדי מוקדים שחשים את השינוי על בשרם.
מגה, בת 32, עבדה בשירות לקוחות של חברת תוכנה בבנגלור עד שפוטרה לאחר שהחברה עברה להשתמש בכלים מבוססי AI.
“אמרו לי שאני הראשונה שהוחלפה על ידי בינה מלאכותית,” היא מספרת. “עדיין לא סיפרתי להורים שלי.”
לפי נתוני חברת TeamLease Digital, מגזר שירותי התהליכים העסקיים – הכולל מוקדים, שכר ונתונים – מעסיק כיום 1.65 מיליון עובדים, אך הגידול במספר המועסקים הצטמצם ל־17 אלף בלבד בשנה, לעומת יותר מ־130 אלף לפני שנתיים.
“עובדת” בשם נהה
חברת פרסום הודית בשם The Media Ant פיטרה 40% מכוח האדם שלה – כולל אנשי מכירות ומוקדנים – והחליפה אותם בצ’אטבוטים.
החברה מפעילה כיום בוט קולי בשם נהה שמדברת אנגלית בהיגוי הודי מושלם. כשעיתונאי של רויטרס שאל אותה על פרסום ביוטיוב, היא ניהלה שיחה מקצועית וסיכמה בחיוך:
“אשלח לך את כל הפרטים במייל… שיהיה לך יום נהדר!”
ההכשרה החדשה – מ־Java ל־AI
ערים כמו היידראבאד ובנגלור, שבעבר התמלאו במרכזי הכשרה לשפות תכנות כמו Java ו־.NET, עוברות כעת מהפכה.
מרכזי הלימוד מציעים קורסים ב"מדע נתוני AI" ו-"הנדסת פרומפטים", במחירים כפולים מקורסי הפיתוח המסורתיים.
“המגייסים כבר לא מבקשים ידע באקסל – הם רוצים הבנה בסיסית בבינה מלאכותית,” אומרת פריאנקה קנדולפטי, נציגת מרכז ההכשרה Quality Thought.
היזם והמשקיע ההודי-אמריקאי וינוד קושלה סיכם זאת בפשטות:
“תוך חמש שנים, כל שירותי ה-IT יוחלפו. זה הולך להיות כאוטי מאוד.”
סיכום
המהפכה הטכנולוגית שמובילה הודו מגדירה מחדש את הגבולות בין אדם למכונה.
בעוד חלק רואים בה הזדמנות אדירה לצמיחה ולחדשנות, אחרים מזהירים שהיא עלולה להותיר מאחור מיליוני עובדים.
דבר אחד בטוח – העתיד של העבודה כבר כאן, והוא מדבר בשפה של בינה מלאכותית.
