בינה מלאכותית כבר מזמן לא רק כלי חכם – היא נהפכה לשותפה פעילה בכתיבת סיפורים, בהפקת סרטים ואפילו בחינוך הילדים שלנו. שתי חברות הענק, OpenAI ו-Google, מציגות גישות שונות לאותה מהפכה: מצד אחד – סרט שנוצר כמעט כולו על ידי AI; מהצד השני – ספרי ילדים שנולדים בלחיצת כפתור.
🎬 Critterz – הסרט שמאותת שהוליווד כבר לא מה שהייתה
לפני שלוש שנים, המאייר צ'אד נלסון שיחק קצת עם DALL·E – כלי ליצירת תמונות מבית OpenAI – וצייר כמה יצורים דמיוניים. הוא לא שיער שהם יהפכו לכוכבים של Critterz, סרט אנימציה באורך מלא שמיועד להקרנה בפסטיבל קאן, למרות תקציב צנוע של פחות מ-30 מיליון דולר.
בעוד הוליווד המסורתית נשענת על תהליכים ארוכים ויקרים, Critterz בא לנפץ מוסכמות. הסרט הופק בתשעה חודשים בלבד, על ידי צוות של כ-30 איש – בזכות השילוב בין יצירתיות אנושית לטכנולוגיות כמו GPT‑5 ו‑Sora 2 שמפיקים וידאו ואודיו ברמה כמעט מציאותית.
“מעולם לא הייתי בפרויקט שבו אני לא יודע לאן זה הולך,” משתף ג'יימס ריצ'רדסון מ‑Vertigo Films, המפיקה את הסרט. “זה ניסוי ענק – עם הרבה אומץ.”
שיטת ההפקה ההיברידית הזו עשויה להפוך לסטנדרט הבא: אמנים מספקים את האיורים, AI משלים את העיבוד, תסריטאים כותבים דיאלוגים, ושחקנים אנושיים נותנים חיים לדמויות. המסר די ברור – AI לא בא להחליף את האמן, אלא להרחיב את גבולות היצירה.
אם Critterz יכבוש את לב המבקרים – הוא ייזכר כציון דרך. אם לא – כעוד תמרור אזהרה.
📚 Gemini Storybook – כשהאגדה פוגשת את האלגוריתם
לעומת זאת, ב‑Google לקחו פנייה אחרת: פחות אורות נוצצים, יותר חום וקרבה. Gemini Storybook, אחד הכלים החדשים של החברה, מאפשר ליצור תוך שניות ספר ילדים אישי עם איורים וקריינות, ב-45 שפות שונות.
כמה שורות טקסט, אולי ציור של הילד – והמערכת תבנה סיפור שלם, מאויר ומרגש. בין אם מדובר במסע בין כוכבים או חוויה משפחתית בצרפת, הכלי הופך כל רעיון קטן להרפתקה של ממש.
“Gemini היא הרבה יותר מצ’אטבוט – היא יודעת לדמיין,” אומר דמיס הסאביס, מנכ"ל Google DeepMind.
המערכת לא רק מבדרת, אלא גם מלמדת, מחברת, ומעודדת יצירה משותפת של הורים וילדים.
🤝 אדם ומכונה – שותפות יצירתית עם פוטנציאל עסקי
מנקודת מבט עסקית, השינוי שמביאות מערכות כאלה הוא לא פחות ממהפכני. Elliot Grossbard מ‑Growth‑listic סבור ש‑Critterz מציע מודל חדש של יצירה: פחות עלויות, יותר זריזות, והרבה יותר אנשים שיכולים להשתתף ביצירה.
גם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, רואה את זה כהזדמנות: “AI תפתח אפשרויות עצומות לדור הצעיר – הם תמיד הראשונים לאמץ כלים חדשים.”
אבל כמובן, לא כולם נלהבים. יש מי שחושש – ובעיקר אלו שנמצאים בתחילת הדרך: מאיירים מתחילים, תסריטאים עלומים, עוזרי הפקה. כדי להדגים שאפשר אחרת, צוות Critterz פיתח מודל חלוקת רווחים שוויונית – מתוך רצון לשלב קידמה עם הגינות.
⚖️ יצירתיות תחת זכויות – מי באמת הבעלים?
וכמו תמיד, איפה שיש חדשנות – יש גם שאלות משפטיות. השנה כבר ראינו תביעות של Disney ו‑Universal נגד Midjourney. הטענה: הפרת זכויות יוצרים.
ב‑Critterz, מכיוון שהעבודה נעשתה עם שחקנים ומאיירים בשר ודם – כנראה שאין בעיה. אבל המצב עם Gemini Storybook פחות ברור: איך בדיוק Google מטפלת בזכויות על התמונות והסגנונות?
למשתמש הביתי, זה אולי שולי. אבל כשמדובר בהפקות מסחריות – זה כבר נהיה נושא כבד.
💭 רגש, אמון, וסיפורים שמרגישים "נכון"
השאלה הגדולה היא לא טכנולוגית אלא תרבותית: האם משנה לנו מי כתב את הסיפור – אדם או אלגוריתם?
נראה שזה תלוי בהקשר. עם כלים שמייצרים וידאו שנראה אמיתי לגמרי (ע"ע Veo 3 של גוגל), ההבחנה בין אמת לבדיה נעשית קשה. וזה לא מאיים רק על עולם האמנות – אלא גם על עולמות כמו חינוך ותקשורת.
ובכל זאת, כשהורה מקריא סיפור לילד, הוא לא מחפש שלמות – אלא מגע רגשי. לכן, האותנטיות הרגשית היא מדד ההצלחה החדש.
“אנחנו בדרך לעולם שבו AI לא רק מספר סיפורים – הוא חווה אותם,” אומר הסאביס. “השאלה היא אם אנחנו מרגישים את זה.”
🧩 ומה עסקים יכולים לקחת מזה?
בין אם מדובר ב‑Critterz או ב‑Gemini Storybook, המשותף הוא שמדובר בשני ניסויים עולמיים: האחד בתחום הקולנוע, השני בתחום החינוך.
האחד שואל אם AI יכול לרגש כמו אמנות אנושית. השני בודק האם כל אחד יכול להפוך ליוצר. ובין לבין – נולדת תובנה עמוקה: הסיפור שייך לכולנו.
כפי שאמר אוליבייה גודמן מ‑OpenAI:
“כדי ש-AI ייקלט כמו שצריך, צריך גם מנהיגות אמיצה וגם אנשים שמבינים טכנולוגיה ועסקים – וגם יצירה.”
במילים אחרות – הסיפורים של העתיד לא יהיו רק אנושיים או רק דיגיטליים. הם יהיו שניהם.
🏁 לסיום
העשור הקרוב יהיה מלא ביצירות שנולדו מחיבורים לא שגרתיים בין אמנות לאלגוריתמים. אם OpenAI ו‑Google הן רק ההתחלה, הן מוכיחות דבר אחד:
הסיפור האנושי לא הולך לשום מקום – הוא פשוט לובש צורה חדשה. נשאר רק לגלות – מי יכתוב את העמוד הבא?
